מה לוקחים לממ"ד ב-6:00 בבוקר, כשיש שבריר שנייה להחליט?
מה לוקחים לממ"ד שבו נמצאים הילדים שלך?
מה לוקחים לממ"ד שבו נמצא גם בעלך, עם ALS?
אני רוצה לספר לכם מה עינת מור, המיוחדת והיקרה, מקיבוץ בארי, לקחה:
- בקבוק מים עם קשית וכפית, כדי שאריק יוכל לשתות.
- טלפון כדי להיות בתקשורת.
- ולוח תקשורת.
כן. לוח תקשורת. אותו לוח שקוף עם אותיות של חברת דגש, הלוח הפשוט שרוב קלינאיות התקשורת מכירות.
עם הלוח הזה היא תיקשרה עם אריק (שאינו מתקשר באופן מילולי), בזמן האירוע הבלתי נתפס שעבר עליהם.
כאשר הגיעו כוחות צה"ל לחלץ אותם, הם הביאו לאריק, ברוב רגישותם, אטמי אוזניים (הקלינאיות גאות בכם על המחשבה!). במהלך החילוץ המלאכים האלה יצרו מעגל אנושי סביב עינת ואריק, שישב בכיסא הממונע שלו, ולקחו אותם ברגל עד שער הקיבוץ, כאשר מסביבם אש, גופרית ותמרות עשן.
בגלל הלחץ עינת שכחה להוציא לאריק את אטמי האוזניים, אבל בזכות לוח התקשורת, שהיא לקחה ברוב חוכמה, אריק הצליח להעביר לה את המסר.
תקשורת. זכות בסיסית. בכל מקום ובכל מצב. גם בתופת.
מוקדש לקרובי משפחתי, אריק ועינת, ניצולי הטבח בקיבוץ בארי.
שרית זיוון
קלינאית תקשורת
