שאלות ותשובות

אבי בן 64, ועבר לפני שבוע אירוע מוחי שגרם לו שיתוק בחצי גוף ובעיות בדיבור. בבית החולים רוצים לשחרר אותו כבר עכשיו והבטיחו לנו כי אם יקבל שיקום במחלקה טובה, יש סיכוי מצוין כי יחזור לפעילות רגילה ואולי גם לעבודה. שאלותי הן:

1. האם לא מוקדם לשחרר את אבא מבית החולים אחרי ארבעה ימים? 2. אם יקבל שיקום במחלקה טובה, מתי סביר כי יוכל ללכת לבד או לחזור לשימוש רגיל ביד המשותקת? 3. אבא נמצא כעת בהלם עקב האירוע, ונראה לי שזיכרונו נפגע. האם ייתכן כי ילקה באלצהיימר עקב האירוע המוחי?

תשובת המומחה:

התשובה הבסיסית לשלוש השאלות זהה: כל מקרה לגופו.

אירוע מוחי הוא תוצאה של קריש דם או דמם במוח אשר גרם להרס תאי מוח. עוצמת הפגיעה בתפקוד הגופני, הנפשי והשכלי תלויה במיקום הנזק במוח ובגודלו.

IMG_0715_512x768

באזורים מסוימים במוח, אם הנזק קטן, תיתכן הפרעה קלה כמו חולשת יד או רגל, הפרעה בדיבור או בלבול לזמן קצר (שעות עד ימים). ככל שהנזק במוח גדול, השיתוק קשה יותר, ותיתכן פגיעה רבה יותר בפעולות שכליות ואף איבוד הכרה. גם הסיכוי להחלמה שונה – בנזק קטן תיתכן החלמה מוחלטת או כמעט מלאה, בנזק קשה ייתכן כי יישאר שיתוק מלא בגפה או בגפיים ו/או פגיעה שכלית קשה.

ולתשובות הספציפיות לשאלותיך:

1. אם מצב אביך יציב מבחינה רפואית ואין לו מחלות אחרות המסכנות את חייו כרגע, גם אם מדובר בשיתוק מלא של פלג גוף, ניתן להעבירו למחלקה שיקומית טובה כבר ארבעה ימים לאחר אירוע מוחי. ההחלטה על כך נקבעת על ידי רופא בית החולים. חשוב לברר האם, במחלקת השיקום אליה מועבר החולה, קיימים רופאים מנוסים וצוות אחיות ומטפלות במשך 24 שעות ביממה, כדי לתת מענה גם לנושאי השיקום וגם לבעיות רפואיות דחופות באם יצוצו.

2. שלושה גורמים עיקריים קובעים את הצלחת השיקום:

ראשית, הסיכוי לשיפור משמעותי או מהיר בתפקוד האיבר הפגוע יורד ככל שהנזק במוח גדול. גורם שני הוא החולה ומשפחתו: הסיכוי לשיקום יעיל יורד אם אין לחולה מוטיבציה להשתפר, אם פעילותו השכלית נפגעה ואם רמת התמיכה המשפחתית והחברתית נמוכה. הגורם האחרון במשולש הוא איכות הצוות השיקומי הרב-מקצועי.

ארבעה ימים לאחר אירוע מוחי עדיין מוקדם לנבא באופן אמין מתי, אם בכלל, יוכל אביך ללכת ועד כמה ישתקם. ככל שהזמן יחלוף, ואם מבוצע מעקב מדויק אחר התקדמות החולה, ניתן יהיה לענות באופן ברור יותר על שאלתך. צוות מיומן יכול לתת הערכה כללית לגבי הסיכוי לשיקום (לדוגמא: כנראה יישאר משותק, ייתכן שיפור, אך כנראה תישאר חולשה, יש סיכוי לחזרה לתפקוד כמעט מלא) רק אחרי ארבעה-שמונה שבועות מיום האירוע.

3. אירוע מוחי מהווה טראומה גופנית ונפשית קשה. לעתים האירוע גורם לפגיעה בתפקוד השכלי (דמנציה), עם תסמינים דומים למחלת אלצהיימר. אך ערפול הכרה, בלבול ופגיעה בזיכרון הם תופעות שכיחות בימים הראשונים לאחר אירוע מוחי. ארבעה ימים לאחר האירוע לא ניתן לדעת האם תופעות אלו יישארו. פגיעה בהכרה או בכושר השכלי בימים הראשונים יכולה להיעלם כליל, וקיומה אינו מהווה בהכרח סימן רע או מדד להצלחת השיקום.

אמי בת 83 וסובלת מסוכרת ויתר לחץ דם. אתמול יצאה לקניות, נפלה ושברה את צוואר הירך. האורתופדים רוצים לנתח ומהר. האם כדאי בכלל לנתח והאם לא כדאי לחכות שבוע-שבועיים כשמדובר באישה זקנה הסובלת ממחלות נוספות?

תשובת המומחה:

כמעט ללא יוצא מהכלל, אצל אישה עצמאית כמו אמך (היוצאת לקניות), ניתוח החלפה חלקית של פרק הירך או מסמור (לפי סוג השבר) חיוני וכדאי לבצעו מהר ככל שניתן, רצוי תוך 48-24 שעות. הניתוח יעיל, ובדרך כלל מאפשר התחלת שיקום ולרוב גם הליכה מיד לאחריו. קיים גם סיכוי גבוה לחזור לתפקוד סביר גם בגיל מבוגר (בסיוע צוות שיקום מקצועי). אי-ביצוע ניתוח וטיפול שמרני עשויים להוביל לשכיבה ממושכת, כאב וסבל רבים יותר, וחשש גבוה לסיבוכים שונים.

ללא כל ספק, הסיכונים באי-ביצוע הניתוח גבוהים לאין ערוך מהסיכון לסיבוך עקב הניתוח. שברים בעצמות קורים לרוב ברב אנשים זקנים, ומטבע הדברים אלו גם אנשים הסובלים מתחלואה גבוהה. עם זאת, גם גיל גבוה וגם נוכחות מחלות נוספות אינם מהווים הוראת נגד לביצוע הניתוח, למעט מקרים חריגים ביותר.

אצל אמי התגלתה מחלת אלצהיימר בגיל 83. אני בת 55 וסובלת מדי פעם מבעיות בזיכרון. האם יש לי סיכוי גבוה לחלות באלצהיימר והאם ניתן למנוע זאת?

תשובת המומחה:

אין תשובה חד-משמעית לשאלה. מחד, מחלת אלצהיימר קיימת אצל אנשים שקרוביהם חלו במחלה בשכיחות גבוהה יותר מאשר אלה ללא היסטוריה משפחתית. מאידך, קשה לקבוע מראש האם קיים סיכון לקרוב משפחה מסוים לחלות במחלה, אף על פי שקיימות בדיקות היכולות לרמוז לכך.

"בעיות זיכרון" כפי שאת מציינת לגביך אינן בהכרח תופעה חולנית, ויש אנשים הסובלים מהפרעות כאלו או אחרות בזיכרון כבר מגיל צעיר. במקרה שלך, חשוב להעריך אפשרויות אחרות העלולות להשפיע על הזיכרון (מחלות אחרות, מצב רגשי, כמו מתח או חרדה, תרופות, עישון וכדומה), ולעבור בדיקה גופנית מדויקת ובמידת הצורך בדיקות נוספות. רצוי להתייעץ עם רופא מומחה בנושא אשר יבדוק האם קיימים רמזים אחרים למחלת אלצהיימר ובמידת הצורך ימליץ על טיפול מעכב מתאים.