יום המשפחה – למצוא את האיזון שבך

 הקורונה טרפה לנו את הקלפים וטישטשה את הגבולות בין העיסוק בעבודה לעיסוק בבית. צמד המילים איזון בית-עבודה הוחלף בצמד well-being, כאשר עיקר תשומת הלב עובר לרווחה האישית של העובד או הפרט. במהלך השנה החולפת בני משפחה רבים עובדים מהבית, בו נמצאים גם הילדים, שלומדים בבית. כך נוצר מצב שהורים רבים מצאו עצמם מסייעים לילדים בלימודיהם בזום, משעשעים אותם, מפעילים אותם. עד כדי תחושה שנגמרה הסוללה! מצב מיוחד זה מייצר "סיר לחץ". הילדים מדווחים על קושי ללמוד כל היום בזום, על שיעמום, פאסיביות, בדידות חברתית ועוד. חלק מהמתבגרים חווים את הנוכחות ההורית כמעיקה או כמשנים סדר יום.

לקראת יום המשפחה, שיחול ב-25 בפברואר, מוצעים לכם טיפים לאיזון נפשי ומשפחתי: *ראשית, כמו בהוראות בתחילת טיסה – שים תחילה את מסיכת החמצן שלך. שמרו על שפיות. איך עושים זאת? נתחיל בנשימות. הגוף שלנו מגיב ללחצים ולקושי מצטבר. אז תנו לו קצת חמצן. זה יכול להיות בהליכה לבד, ללא הילדים. האזינו למוזיקה מרגיעה. לפני שאתם נכנסים הביתה, קחו נשימה ותנו לעצמכם מחמאה.

* כשאתם מרגישים מוצפים, מותשים או עצבניים, תנשפו באופן מודע. רק כשאתם מוציאים אוויר מהריאות, יש מקום לנשימה. תנשפו לאט וספרו עד 7.

* צאו מזה. במקום ליפול על בני המשפחה, דבררו את הרגשות שלכם. אמרו: "אני עצבני/ת כרגע. אני מרגיש/ה שאין לי סבלנות".

* תמצאו את מה שאתם זקוקים לו. צאו למרפסת, עשו מקלחת, שתו קפה, או כל פעולה אחרת הגורמת לכם להנאה ומשחררת דופמין. התקשרו למישהו שמרגיע אתכם. חשוב להוריד מהלב את מה שמציק ושתהיה מערכת תמיכה. * חפשו מערך תמיכה. התחלקו במטלות. אולי עוד מישהו מבין המשפחה יכול לעשות תורנות זום ללמידה. מנו אחראים על ארוחת ערב או בוקר, על תליית כביסה או קיפול. זה מוציא את הילדים מהפאסיביות ומהמסכים. השתמשו באינטרנט לקניות או לסידורים. * פנקו את עצמכם. צרו הפסקות קצרות בין משימה למשימה, חשבו מה יכול להיות פינוק קטן שאם אחד מבני המשפחה יעשה ממש תרגישו שמטעינים לכם מצברים. הפסיקו לצפות! הפסיקו לצפות לנס! אם לא תבקשו, איך ידעו.

* היו סלחנים כלפי עצמכם. ותרו על שלמות. מותר לפעמים לומר לא. לא חייבים לרצות את כולם.

* שלחו מתנות קטנות. כן, כן, כמו בשיר של רמי קליינשטיין. "מישהו שלח לי מתנות קטנות. רסיסים של כוונה, עיגולים של אמונה". תרגלו מעשי חסד קטנים, אמרו מילה טובה לאחר – למורה, לשכן, לבן/ת הזוג, לילדים. כתבו בפייסבוק משפט תומך. דברו עם מישהו שלא דיברתם איתו מזמן. שלחו מסרונים מחממים ועוד. אל תשכחו להיות נדיבים, כי כשאתה עושה משהו טוב, אתה מרגיש טוב עם עצמך (קשור לחומרים שמופרשים מהמוח שלנו).

* מודה אני. בסוף היום אל תשכחו להודות על חמישה דברים שאתם מוקירים להם תודה וזכרו את הסיבה להודיה. לדוגמה: אני מודה על האפשרות לעבוד. זה נותן לי ביטחון ורוגע. אני מודה על כך שהייתי עם הילדים. היה כיף לשחק ביחד. בדרך כלל אין לי זמן לזה.

* זמן קיטור – מצאו זמן ומקום שקט, שבו אתם, המבוגרים, מקטרים במשך שלוש דקות. אף אחד לא מפריע, לא מצטדק, לא מבקר. רק מקשיבים לאחר ואז מתחלפים. אחרי שסיימתם, קחו נשימה עמוקה ועכשיו כל אחד בתורו אומר על מה לדעתו מגיע לו צל"ש. לדוגמה: כל הכבוד לי ש… ואחרי זה כל הכבוד לך ש… ואז מתחלפים. (מתוך אתר משאבים, פרופסור מולי להד). לסיום, אם יש לכם טיפ מנצח לאיזון נפשי, שלחו אותו אלי ונפרסם אותו בעיתון "שהם". תרצה אנגלנדר מנהלת השירות הסוציאלי וממונה על שוויון מגדרי .