בחירת מוסד

שיקולים בבחירת מוסד לגיל השלישי

בעקבות שינוי במצבו הבריאותי או התפקודי של יקירנו עולות בפנינו מספר שאלות:

האם להישאר בבית או לעבור לגור במוסד?

מה הם הצרכים של הקשיש?

מה הם הצרכים הפיזיים והחומריים שיש להתחשב בהם?

מה הם הצרכים הרגשיים?

על מנת לענות על שאלה זו, עלינו לברר:

1. מהם צורכי הקשיש, כי לא לכל האנשים צרכים זהים 2. איזו מסגרת תענה טוב יותר על הצרכים של האדם הספציפי: הבית או המוסד ככלל, ניתן לחלק את הצרכים של כל אדם לשני סוגים של צרכים: צרכים פיזיים וחומריים וצרכים רגשיים וחברתיים.

מהם הצרכים הפיזיים והחומריים שיש להתחשב בהם:

1. מבנה הבית/הדירה של הקשיש: נוחות הדירה/החדר, הריהוט נגישות – לדירה (מעלית ) התאמת הדירה

למגבלות הפיזיות (פתחים רחבים, קרבה לשירותים) אסטטיקה, שטחים ציבוריים.

2. אוכל/תפריט: האם קיימים הרגלי תזונה מיוחדים: מזון ספציפי, בישול מיוחד. באיזו מידה הם חשובים לקשיש, האם אפשר להכינם רק בבית או שיוכל לקבל אותם או חלקם גם במוסד.

3. מידת הנגישות לשירותים הקיימים בקהילה: שירותים רפואיים, סיעודיים, עו"ס, פסיכולוג….

4. שימור הבריאות הפיזית: באיזו מידה קיימים בבית תנאים המאפשרים שמירה על הבריאות הגופנית/פיזית

IMG_0822_1024x663

צרכים רגשיים

הצרכים הרגשיים כוללים שני סוגים של צרכים: צרכים של שליטה וצרכים של משמעות.

צרכים של שליטה מתייחסים לנתונים הבאים: לתחושת היכולת של הקשיש להרגיש בביתו שליטה בכל הנושאים הנכללים תחת הכותרת:

צרכים פיזיים וחומריים. • לכמות האנרגיה שהקשיש (המתגורר בבית) צריך להשקיע (בכדי להשיג תחושת שליטה בחייו ובכדי

להשיג מענה לצרכיו הפיזיים והחומריים. לעיתים האדם צריך להשקיע כל כך הרבה אנרגיה בתחומים אלו

עד שלא נותרת לו אנרגיה לקיום צרכים חשובים נוספים. • רמת תפקוד – קובעים את מידת הצורך של הקשיש לעזרה, את יכולתו להשתלט על עבודות הבית, לערוך

קניות ולקבל מענה לצרכיו, או לחילופין יכולת להשתמש בצורה נבונה בשירותים של מטפלת. • ביטחון פיזי – פחד מנפילות • שמירה על הבריאות הפיזית, (חושים) שמיעה, ראיה • יכולת לקבל החלטות, יכולת תכנון, זיכרון, חשיבה. • מידת התמיכה שהוא מקבל מהסביבה: מבני משפחה ומהקהילה • האפשרות להעסיק מטפלת אישית, מידת הפקוח הקיימת מצידו ו/או מצד משפחתו על המטפלת. צורך במשמעות בחיים וצורך בעיסוקים שיש בהם משמעות היכן ימצא יותר משמעות בחיים והיכן קיים מגוון רחב יותר של עיסוקים שיספקו לו משמעות. משמעות מתייחסת לנתונים הבאים: • צורך בחוויות • מתן מענה לצרכים רגשיים: צורך באהדה, בטיפול, יחס אישי • אפשרות לחברה ולקשר עם אנשים • מגוון העיסוקים המעניינים את האדם • אפשרות להרחבת הידע והשכלה. אפשרויות למידה, מענה על תחומי העניין של האדם • אפשרות של תרומה ונתינה לאחר, עזרה לזולת ההחלטה אודות הכניסה למוסד כרוכה, אם כן, בתשובה על שתי השאלות הבאות:

1. היכן יקבל הקשיש מענה טוב יותר לצרכים שלו.

2. כדאיות – עלות כספית מול תועלת: היכן יקבל יותר, תמורת הכסף שהוא משלם. השוואה בין הבית למוסד: היתרונות והחסרונות בכל אחת מצורות מגורים אלו:

IMG_0698_512x768

א. המשך מגורים בבית:

יתרונות : • הבעלות על הבית/הדירה יוצרת תחושת שליטה • ההחלטה לעבור למוסד יש בה מעין הודאה בגיל המתקדם. המשך חיים בבית מאפשר "הכחשה". • הכרות עם המקום • תחושת שייכות • רהיטים וחפצים שאנו קשורים אליהם • זהות ודימוי אישי: קשורים לעברנו ולגיל צעיר יותר חסרונות: • חשש מנפילות • קושי יחסי בקבלת עזרה • חשש מפורצים, שוד…. • הוצאת אנרגיה רבה בפעילויות היומיום • השוואה מתמדת עם היכולת שהייתה בעבר • הוצאת אנרגיה בפעולות היומיום מותירה פחות אנרגיה לעיסוקים שמעניינים את הקשיש ושיש בהם משמעות

רבה יותר עבורו • פחות זמינות של חברה ופעילות מהנה (מועדונים). ב. לחיות במוסד: יתרונות: • חברה זמינה • מגוון פעילויות תעסוקה ותרבות • אין צורך להשקיע מאמץ בעיסוקי "עקרת בית" • ניתן להשקיע את האנרגיה בפעילות המועדפת על הדייר שנותנת לו משמעות בחיים • הגנה פיזית, שירותי בריאות, טיפול, מתן עזרה ראשונה חסרונות: • צורך להתאים את ההתנהגות לחוקי המוסד • לחץ חברתי של חברת הדיירים • קשיי פרידה מהבית- מהעבר ומהסמלים של זהותנו • הודאה בעובדה שהאדם "זקן" • התמודדות רגשית עם הסטיגמה שכרוכה בזקנה ובמוסד • פחות שליטה בנושאים כמו: אוכל, תזונה, סדר יום במקרה שהקשיש ו/או המשפחה החליטו על מעבר למוסד, נשאלת השאלה כיצד לבחור מוסד מתאים?

השיקולים בבחירת המוסד צריכים להתייחס לחמישה קריטריונים עיקריים:

1. האם המוסד פועל ברישיון

2. עלות כספית

3. הסביבה הפיזית של המוסד

4. תנאי המגורים במוסד

5. המידה בה עונה המוסד על הצרכים של הקשיש: צרכים לשליטה וצרכים למשמעות

1. רישיון להחזקת דיירים א. דיור מוגן לא זקוק לרישיון, לא קיים חוק ואין תקנות המחייבות בתים אלו. ב. מוסד לדיירים תשושים ו/או מחלקה/מחלקות לתשושים – מחויבות ברישיון משרד הרווחה. בית אבות שאינו עומד בתקנות משרד הרווחה לא מקבל רישיון. ג. מוסד לדיירים סיעודיים ומחלקות של דיירים תשושי נפש ו/או מחלקות כאלו מחויבות ברישיון משרד הבריאות. מוסד סיעודי שאינו עומד בתקנות משרד הבריאות לא מקבל רישיון. 2. שיקולים כספיים עלות המוסד – המחיר הנדרש מדייר במוסדות השונים – אינו זהה. א. יש לברר גובה התשלום לדייר בהתאם למצבו הנוכחי ואת גובה התשלום במידה ותחול החמרה במצבו (למשל אם יהפוך מעצמאי לתשוש או מתשוש לסיעודי). ב. האם למוסד הסכמים עם משרד הרווחה ועם משרד הבריאות? כך שבמידה והדייר לא יוכל להמשיך ולממן בעצמו את שהותו במוסד הוא יוכל לקבל את עזרת המשרדים האלו? ג. חשוב להשאיר כסף להוצאות עבור שירותים שהמוסד לא מספק (תרופות, קוסמטיקה, ספרות). ד. כשנדרשים להפקיד פיקדון כספי, יש לברר פרטים רבים נוספים, כמו למשל: באילו מקרים מותר להנהלת המוסד לגבות כסף מפיקדון זה. ה. תנאיי החוזה: התחייבויות המוסד והדייר, והפרת חוזה ע"י הדייר או המוסד. ו. תנאיי חוזה לדייר עצמאי, מתי ובאילו תנאים עוברים למחלקת תשושים? 3. סביבת המוסד א. מיקום המוסד: מרכז עיר, כפר, מקום שקט, רועש, אזור תעשיה. ב. האם קיימת גינה ליד המוסד? ג. קירבה לחנויות, למרכז מסחרי. ד. תחבורה ציבורית סדירה (לקשישים ניידים ולמשפחות שאין רכב). ה. קירבת המגורים של בני משפחה/חברים קרובים. 4. תנאי מגורים א. גודל המוסד: האם מדובר במוסד גדול מרובה משאבים או במוסד קטן, אינטימי עם משאבים מצומצמים? ב. מספר הדיירים בחדר (אחד? שניים?) ג. מי הדיירים? האם מדובר במוסד שאוכלוסייתו מעדה ספציפית (מרכז אירופה, בולגריה, לדוברי ספרדית וכו'), או שאוכלוסיית הדיירים מעורבת מבני עדות שונות? ד. האווירה במקום: דתית/חילונית. ה. מספר הקומות במוסד/מחלקה והיכן ממוקמת תחנת אחות, חדר תעסוקה. ו. תקני כוח אדם- האם בהתאם לתקנות משרד הרווחה/הבריאות או צוות גדול יותר. 5. באיזו מידה המוסד עונה על הצרכים הרגשיים והחברתיים של הקשיש א. התייחסות המוסד לצרכים של משמעות • המשך קשר עם הקהילה, מניעת ניתוק ממנה • האווירה במוסד ובמחלקה – האם היא שקטה, נעימה, ביתית • סוגי פעילות ועיסוק: האם המוסד יאפשר לאדם הספציפי (כשיהיה דייר) עיסוקים המתאימים לו ולתחביביו. • חברה ותרבות: תחומי ידע ולימוד. באיזו מידה הם עונים על הצרכים האינטלקטואליים של המועמד. • צרכים רגשיים: האם יקבל מהצוות תחושה של חיבה, תחושת שייכות, אכפתיות, • האם הצוות משקיע מאמץ ביצירת קשר בין הדיירים? • עבודה קבוצתית ואספות דיירים: האם הן מתקיימות באופן רצוף במוסד ובמחלקה. לעבודה קבוצתית תרומה חשובה ליצירת אוירה טובה במחלקה ולשיפור הקשר בין הדיירים. ב. התייחסות לצרכים של הדייר לשליטה • כיצד הצוות וההנהלה תופסים את הדייר: האם תופסים אותו הדייר כ"צרכן" עם זכויות או כמטופל הזקוק לרחמים. • מידת ההענות של הצוות לדרישות ולבקשות מיוחדות של הדייר. • מידת הפרטיות הקיימת. • אפשרות לריהוט פרטי – במידה וזה חשוב לדייר. • קרבה לבני משפחה וחברים